כילדה שגדלה בבית עם אימא חרדתית, באופן טבעי, החרדות עברו גם אלי. על חלקן אני מצליחה להתגבר וחלקן טבועות עמוק בDNA שלי וקשה לי להיפטר מהן…
דוגמא קטנה כדי להמחיש לכן מה זה בית עם "בעיות חרדה" (וכמובן שהיו בו גם מלא אהבה…אבל זה לפוסט אחר)
בצעירותי לצאת לדייט היה ממש לא פשוט. כל רעיון שכזה לווה בתחקיר: "עם מי?" "לאן?" "מתי תחזרי?" ולכן ויתרתי מראש ובקושי יצאתי לדייטים.
בתקופת השירות הצבאי הכרתי בחור נחמד בשם אריאל. באחד הדייטים הראשונים שלנו התרגשתי ושיתפתי את אמי כדי שתדע ותהיה שותפה להתרגשות שלי.
יצאנו לאכול – כמו שהיה נהוג אז – אולי בעצם גם היום. אריאל החזיר אותי הביתה ופתאום בלי הכנה מוקדמת קיבלה את פנינו הפתעה – ניידת משטרה –ישר הבנתי שזה איכשהו קשור אלי.
ההסבר ההגיוני ששמעתי מאמא שלי היה כמובן מפתיע כתמיד…
היא הסבירה בכל תוקף ששעתיים אחרי שיצאתי התקשר בחור, אמי שאלה אותו:"מי זה אריאל?!" הבחור התבייש כנראה ולא רצה להזדהות לכן אמר כן. נשאל שוב – "מה ירדנה לא איתך?!" ואז כנראה קלט שהסתבך וניתק.
משם התחיל הבלאגן, לחץ הדם עלה וכמובן הציפו את אמי מחשבות חרדתיות ש"חטפו את ירדנה".
אבא שלי מהצד השני ניסה להרגיע, מסביר שאין מה לדאוג ושהכל בסדר, אבל אמי בשלה" "לא…לא… חטפו את ירדנה".
יש לציין כי יש לי שני אחים שוטרים שמיד נזכרו עם מי יש להם עסק וכי רק ניידת תרגיע אותה לכן הסכימו לשחרר לאזור ניידת.
הכוכב של הסיפור הוא בעצם – אריאל -שהיום הוא בעלי, וזאת הפעם הראשונה שראה את ההורים שלי. אמנם היינו בתחילת הקשר, אבל למרות קבלת הפנים המיוחדת הוא נשאר רגוע והתמודד באומץ מול משפחתי החרדתית… אחרי החוויה הזאת כאשר ראיתי שהוא לא ברח היה ברור לגמרי שמצאתי את האחד.
אז איך כל זה קשור למהפכה שלי? באופן טבעי, כאחת שגדלה בבית חרדתי שכזה, חלק מהחרדות, אם במודע ולא מודע עברו אלי.
עם הזמן פיתחתי דרך להתמודד עם הפחדים שלי, והיום אני יודעת לנתח ולהסביר מה בדיוק עשיתי.
בעצם החרדות הצליחו להשתלט עלי, לא במודע, ובכל פעם שרציתי לעשות משהו או להגיע למטרה מסוימת אמרתי לעצמי: "בחיים זה לא יקרה / בחיים אני לא אצליח / בחיים אני לא אעשה" (כל פעם זה השתנה בהתאם לנושא הרלוונטי)
היום ממרומי גילי אני בעצם מגלה שעשיתי את כל הדברים שאמרתי שבחיים אני לא אעשה ובהצלחה רבה.
כמה דוגמאות:
שירות צבאי – ציטוט: "בחיים לא יתנו לי ללכת לצבא" –
נלחמתי עם ההורים שלי להתגייס למרות שאחיותיי לא התגייסו, הבנתי שאני צריכה פשוט ללכת ללשכת גיוס.
מגורים – ציטוט: "בחיים אני לא אצליח לגור במלחה" – אני דווקא כן גרה במלחה, אומנם עם עם משכנתא ל25 שנה אבל כבר 15 שנה בשכונה.
רישיון נהיגה – ציטוט: "בחיים אני לא אצליח להוציא רישיון נהיגה" –
כילדה לא היה לי כסף, אחרי שהתחלתי לעבוד החלטתי ללמוד נהיגה והצלחתי לקבל את הרשיון הנכסף, אומנם רק בטסט שלישי אבל הצלחתי בכוחות עצמי.
קריירה – ציטוט: "בחיים אני לא אהיה עצמאית" –
גדלתי בבית שקידש את הערך של עבודה מסודרת וקבועה וכמובן שחלק מזה חלחל גם אלי – זה שעזבתי ארגון ממשלתי אחרי 23 שנות עבודה, עורר סערה רבה.
כיום אני עצמאית כידוע, מנכ"לית push up לחיים- שיטה למימוש חוכמת נשים.
כתיבה – ציטוט: "בחיים לא אצליח לכתוב כלום – אני דיסלקטית" –
והנה אתם קוראים את הבלוג שלי. גיליתי שאני מאוד נהנית מהכתיבה ובאמצעות התגובות שלכם מסתבר שחלקכם ממש אוהבים את מה שאני כותבת ושאני גם מצליחה לשעשע אתכם.
אז איך זה שכל מה שאמרתי שבחיים לא…הצלחתי להגיע אליו?
גיליתי שכל פעם שאמרתי לעצמי "בחיים לא…", זה פשוט סיפק לי רגיעה. פשוט נתן לי שקט נפשי, מחשבתי ושחרר את כל הפחדים שלי. עצם האמירה שיחררה אותי מהרצון הגדול שלי ואז התפניתי לעשות צעדים קטנים שהרגישו לי קלילים ולא מחייבים וכך למעשה צעדתי באופן בטוח לעבר המטרה שלי בלי לחץ. אולי זה לקח לי יותר זמן מלאחרים, אבל בסוף הגעתי למטרה הנכספת.
אני מאמינה בחלומות גדולים ומאמינה גם שהם מתגשמים, רק שהדרך לשם היא שונה מאיש לרעהו. הרבה פעמים חלומות גדולים משתקים אותנו ונראים לנו בלתי אפשריים, אז אנחנו פשוט לא עושים שום צעד כדי להגשים אותם.
פעמים רבות אנחנו רק צריכים להוריד את הפוקוס מהדבר הגדול, להתחיל לעשות משהו קטן ולהתייחס לצעד הקטן הראשון שאנחנו עושים כחלק מהדרך לעבר המטרה הגדולה.
אני כבר מצאתי את דרכי המיוחדת להרגיע את עצמי וכך הצלחתי להגשים את החלומות שלי.
גם עכשיו יש לי עדיין עוד כמה נושאים שאני אומרת לעצמי ש"אני לא אצליח להגיע אליהם" ואני רוצה לשתף אתכם בהם, מי יודע, אולי עד הפוסט הבא חלקם יתגשמו:
בחיים לא יהיו לי סרטוני הדרכה ביוטיוב
בחיים לא תהיה לי תכנית אינטרנטית
בחיים לא יכתבו עלי כתבה ב"לאישה"
בחיים לא יזמינו אותי לתוכנית טלוויזיה
בחיים לא אצא לסיבוב הרצאות בחו"ל
אז כל מי שיש לה חלום אני כאן לתת לה יד לצעד הבא , אני כאן לשמש השראה לאותן נשים שרק המחשבה על החלום הגדול משתקת אותן.
אני מצאתי את הנוסחא שמתאימה לי. מה הנוסחא שמתאימה לך?
אז זכרו –
" גם מסע של אלף מייל ,מתחיל בצעד קטן אחד ", מאו צה טונג
להרשמה לסדנאות "PUSH UP לחיים" היכנסו לקישור
ובואו נתחיל לצעוד יחד…
ואגב, הנה אריאל ואני היום… משתבחים עם השנים או לא?
