אני? אף פעם לא משקרת. רגע, בעצם גם זה שקר… מסתבר שאני כן משקרת, לעצמי. על השקרים שסיפרתי לעצמי, ואיך דווקא הן הובילו אותי לאמת ולהצלחה.
אחד המשפטים שאמרתי תמיד והאמנתי בו זה שאני לא משקרת. ואפילו תמיד הייתי בטוחה שיש לי חוש לזהות שקרים.
כך האמנתי שאני מתנהלת עם איזו יושרה פנימית. מה שלא הבנתי זה שהרבה פעמים המקום הזה הרחיק ממני אנשים והיו מקומות שגם פגעתי באנשים בשם האמת שלי.
פעם אחת, כשעוד הייתי שכירה פגש אותי מנהל אגף בפרוזדור ורצה סתם לנהל שיחת חולין. הוא שאל אותי: "מה את חושבת עלי?"
אני כמובן אמרתי לו שנראה לי שהוא משועמם, אין לו עבודה. כל פעם שיש לו איזו שיחה הוא יוצא החוצה כדי שכולנו נשמע. כמובן אמרתי את זה עם חיוך ובכנות מלאה. חשבתי שבאמת מעניין אותו וחשוב לו לקדם את עצמו ולשמוע את האמת.
מאותו רגע שבשיא האמת אמרתי לו את דעתי הבחור התחיל להתעלם ממני. הוא לא השיב לי לבוקר טוב כל בוקר. שנה היה "ברוגז" איתי. מיותר לציין שזה לא נעים, בטח ממנהל אגף שיושב איתי באותה הקומה.
האמת היא שבהתחלה אפילו לא הבנתי למה הוא לא מדבר איתי. לא עשיתי את החיבור לאותה שיחה, כי לא התכוונתי לפגוע. והרי הוא זה ששאל אותי מה אני חושבת עליו. יצאתי מנקודת הנחה שהוא רוצה את האמת. אחרי תקופה הבנתי שהוא כנראה רצה לשמוע כמה הוא מקסים, גבר גבר". רציתי לפנות אליו ולהתנצל, אך לא היה לי אומץ.
שנה לאחר מכן, ביום כיפור נכנסתי אליו לאחל צום קל ולבקש סליחה. פתחנו את הכל. הוא סיפר לי כמה הופתע מהתגובה שלי ונפגע ממני.
היום אני מבינה שהוא רצה לשמוע מחמאות ודברים טובים ולא את האמת שלי, שאולי היא נכונה ואולי לא אבל הוא בטח לא היה מוכן לשמוע אותה. לא היו לו יכולות ומודעות להכיל את האמת.
לקח לי שנים להבין שאנשים לא תמיד רוצים לדעת או לשמוע את האמת.
הרבה פעם אנשים לא בשלים להכיל את האמת שלי, בין היא נכונה או לא. נוח להם לחיות בשקר/אמת שלהם.
רק אחרי שהבנתי את זה ואפילו שילמתי מחירים חברתיים, הצלחתי להסתכל על עצמי והבנתי שאומנם אמרתי לאחרים את האמת אבל האדם שהכי הרבה שקרתי לו לאורך כל הדרך -זאת אני!
השקרים שלי לעצמי היו מגובים בהרבה מאוד "אמיתות", לא חייבו אותי לעשות כלום והשאירו אותי הרבה פעמים באזור הנוחות.
רק אחרי שיכולתי להבין שאין אמת אחת והאמת שלי פוגעת בי ובמערכות היחסים שלי יכולתי לזהות את השקרים שלי לעצמי.
אז היום אני מודה – קוראים לי ירדנה וכל חיי שיקרתי לעצמי.
לקבוע על משהו האם הוא אמת או שקר, זה בדיוק ההפך מהמשפט: "החיים הם לא שחור או לבן".
היום אני מאמינה שבחיים יש קשת של צבעים והכל ניתן לפרשנות.
בדיוק כמו שלהצלחה יש הרבה דרכים. אין שחור ולבן, אין אמת מוחלטת ושקר מוחלט.
אם אתן אמיצות ורוצות לשמוע עוד על הדרך שעשיתי עד שהבנתי ששיקרתי לעצמי, וגם לזהות את השקרים שאתן מספרות לעצמכן, תשמחו לשמוע שיש לי הרצאה חדשה – בדיוק על הנושא הזה.
לאחרונה התחלתי להעביר את ההרצאה בקרב חוגי נשים קרובים ומצומצמים ולאט לאט נחשפו עשרות שקרים, שלי, של אחרות. בחיי שזה משחרר.
להרשמה להרצאה החדשה שלי, דברו איתי
שלכן, באמת
ירדנה
