הנעה מחדש – או – פריקית של שליטה

אני נחשבת לבחורה קלילה עם חוש הומור, זורמת (ואפילו מבולגנת),לוקחת את החיים בקלות… כך שהמילה "שליטה" היא לא בדיוק בלקסיקון שלי. אבל מה קורה כשבעיצומה של תקופה של שיא המרץ, האנרגיות והעשייה, כשאתם ב"טורבו", בלי תכנון, משום מקום, לא צפוי ובלי הזמנה מוקדמת קורה משהו גדול או קטן בחיים שמחייב אתכם לעצור? זה בדיוק מה שקרה לי, ואני כאן כדי לספר על זה ובעיקר על איך הנעתי את עצמי מחדש.

אני מפחדת ממים, אבל הילדים רוצים בריכה, איזה מזל שכשהם קטנים הם עוד מסופקים מבריכה בגיגית
אני מפחדת ממים, אבל הילדים רוצים בריכה, איזה מזל שכשהם קטנים הם עוד מסופקים מבריכה בגיגית

 

כן אני יכולה להעיד על עצמי שאני אמא דאגנית לילדים שלה. לא ממש חונקת ובטח לא היסטרית או חרדתית (כמו שאמא שלי הייתה) אבל בסך הכול אני רוצה לדעת שהם בסדר, אוכלים, מסתדרים לא חסר להם שום דבר, שמחים ומאושרים.
את כל הדברים האלו יכולתי לראות בקלות כשהם היו קטנים, והיו לידי.
היום כשהם כבר "חמורים גדולים", הכול השתנה והחיים שלהם (וגם שלי אם נודה באמת) כבר לא כל כך בשליטתי…

 

הכל יוצא משליטתי
הכל יוצא משליטתי

כשהכל בסדר אז אין שום בעיה, העניין הוא שפעם בכמה זמן נופלת עלי איזו פצצת אטום שתופסת אותי ממש לא מוכנה.
אז אחרי הדרמה ואני טובה בזה (וגם לא מתביישת להודות צריכה את זה), ההלם, הבכי, חוסר האמונה שזה יכול לקרות אצלי, הרצון לחזור לחיים הקודמים – אני גם מבינה שהמצב הזה, הלא טוב שנקלע בדרכי הוא זמני ואני לא הולכת לגור או לבנות דירה פה, אני חייבת לעשות משהו.

כמה ששומרים על הילדים . הם גדלים ועושים מה שהם רוצים
כמה ששומרים על הילדים . הם גדלים ועושים מה שהם רוצים

ולמרות זאת אני לא ממש עושה, אלא מתחילה להתנהל באופן אוטומטי ו"מתפעלת" – עושה מה שצריך לעשות מבחינה פרקטית, מעשית.
רק אחר שהאירוע מסתיים או יותר נכון משתלב בחיים אני מתחילה להבין, לעכל מה קרה ולהודות שככה זה, ומפסיקה להשתמש במשפט "אני לא מאמינה", כי אני כבר מאמינה, ומקבלת את המציאות כפי שהיא.
אז חכו רגע, בואו נחזור לנקודת ההתחלה… אני מודה, אני פריקית של שליטה. וכשמשהו לא צפוי קורה לי, אני פשוט מתפרקת לרסיסים.

 

 

אני לא אוהבת את זה שפתאום אני צריכה לעצור, לשנות תכניות. בטח כעצמאית ההתפרקות מהירה מאוד כי "הכל עלי". כשכירה הייתי לוקחת חופש / חופשת מחלה וחוזרת אחרי שהכל נגמר והכל היה ממתין לי באותה נקודה בה עצרתי.
כעצמאית זה מכניס לתחושה של נסיגה, צעד קדימה שניים אחורה ולעתים אפילו מתפספס המומנטום.. אז מודה, אני ממש לא אוהבת את זה.
והנה לא מזמן זה שוב קרה, בלת"ם באמצע החיים, דווקא כשאני הכי בצמיחה של העסק שלי ונמצאת במקום בטוח וטוב עבורי. למזלי קיבלתי מלא חיזוקים מהמשפחה והחברים. אחותי לדרך העצמאית, הילה מאור אמרה לי:"קחי את זה כמו תקופה של חופשת לידה. אני עשיתי את זה הרי כבר לא מעט…"
למרות שאני רחוקה מחופשת לידה, מאוד התחברתי למשפט הזה שליווה אותי בכל התקופה הלא קלה שעברתי. אומנם לא שאלו אותי ובטח לא תכננתי שה"תינוק" הזה יוולד, אבל כן, גדלתי והתחזקתי, העולם שלי השתנה ואני צריכה לתת לעצמי את הזמן לעכל את זה ולהניע את עצמי מחדש.

לכל החברות שלא מודות שהן חולות שליטה ולאלו שכבר מודות, אין לנו ולא תהיה לנו שליטה על כל דבר בחיים.
כן יש לנו שליטה על איך אנחנו מגיבות ומה אנחנו עושות ובאיזו גישה אנחנו מתייחסות לסיטואציות שהחיים מזמנים לנו.
בטח חלק מכן אומרות: "מה זה? מאמנת כותבת את זה? מה עם יעדים ומטרות? מה עם משימתיות?" אז זהו, שזה לא סותר, זה בסדר חשוב ורצוי להציב יעדים ולתכנן תכניות, ועדיין בחיים כמו בחיים יש עוד דברים שקורים.

 

גם כשהם בשליטתנו, יש דברים שהם לא ממש מרוצים מהם... כמו איתי, כשמדובר בתמונות משפחתיות...
גם כשהם בשליטתנו, יש דברים שהם לא ממש מרוצים מהם… כמו איתי, כשמדובר בתמונות משפחתיות…

 

וכאן השאלה היא איך מוצאים את הכוחות לאסוף את עצמנו ולחוזר להניע את עצמו מחדש.
אז איך? זהו , שהרבה פעמים אנחנו מחפשות את הכוחות בחוץ –  וכאן הבעיה שלנו כי הכוחות הם פנימיים, ונמצאים אצלך.
עם זאת כן אפשר ללכת למטפל שיעזור לכן למצוא ביחד את הכוחות שלכן, כי המשימה הזאת לא תמיד פשוטה.

קודם כל, לא להילחץ
קודם כל, לא להילחץ

 

איך אצלי זה עובד?
אני ישר מתחילה להסתכל עלי ומבינה שאם עברתי את "הצרה" הזאת ונשארתי בחיים. אז אני חזקה.
אם בזמן ייאוש אמרתי "בא לי למות" אני מבינה שממש לא ואני אוהבת את החיים.

אם אמרתי "החיים שלי גיהנום" אבל שרדתי את זה אני מבינה שכנראה גיהנום זה משהו הרבה יותר קשה.

ואם אמרתי "רוצה את החיים הקודמים" אני מבינה שממש לא כדאי לי, כי עכשיו אני הרבה יותר חזקה ממה שהייתי.

חשוב לנו להבין שכל מה שעברנו גם הדברים הטובים ובטח הדברים הפחות טובים
עושים אותנו מי שאנחנו למרות שלא בחרנו בהם ויש דברים שלא היינו מאחלים לאף אדם
ועדין זה עושה אותנו מי שאנחנו – חכמות, חזקות, מבינות בחיים ומלאות יכולת והבנה שהכוחות שלנו נמצאים בתוכנו.

אז זכרי, הם תמיד שם גם אם בנקודת זמן מסוימת נראה לך שהם נעלמו.
ואל תתביישי להודות שגם את, כמוני, פריקית של שליטה…

אז אם את מרגישה שאת זקוקה להניע את עצמך מחדש ממשבר, או לקחת צעד קדימה מהמקום בו את נמצאת,
אני גם אשמח לסייע לך למצוא את הכוחות שבתוכך.
דברי איתי
שלך,
ירדנה