כל פעם שאני רואה תכנית ריאליטי בטלוויזיה ויש מתמודד ירושלמי, נוצר הקליק:
אוטומטית, הוא נהיה הפייבוריט שלי. ליבי מתמלא בגאווה., נוצרת סוג של אהבה וחברות ממבט ראשון.
זה מה שקרה לי כשראיתי את חן ואלון בתכנית "בייק אוף". ברגע שהמנחים ציינו שהם ירושלמים, ולא רק זה – אלא גרים במחנה יהודה, רק היה חסר שיגידו שהם אוהדים שרופים של בית"ר ירושלים וזה היה מושלם ?
הרגשתי שהכי טבעי לי לראיין אותם לאמבטיה הירושלמית שלי. אומנם לא הכרתי אותה לפני אבל כשנפגשנו, חן חיכתה לי עם חיבוק ענק, מלא בחום ואהבה, כאילו אנחנו מכירות כבר שנים (והפעם בלי אלון .:). ישר אמרתי לעצמי: אין, היא בטוח ירושלמית! רק שאז, כשהתחלנו לדבר, הסתבר לי שהבחורה בכלל לא ירושלמית, אלא מושבניקית מהדרום, תוניסאית אסלית, ממושב דתי. טוב, אני חייבת להודות שגם פה הצלחתי למצוא קווי דמיון בין שתינו.
תוך שנייה נכנסנו לשיחת עומק כמו חברות שלא נפגשו הרבה זמן. חן סיפרה לי על הילדות שלה, שלפי ההגדרה שלה, התאפיינה במעברים רבים בין מסגרות. גם בתקופת התיכון היא עברה בין מסגרות חינוכיות שונות: בית ספר, פנימייה, אולפנה, ובסוף סיימה בהצלחה רבה אקסטרני עם בגרות מלאה,. במהלך כל אותה תקופה היא גם התרחקה מהדת, אבל האמונה תמיד הייתה בליבה.
את נקודת המפנה בחייה היא מייחסת לגיוס לצה"ל. היא התגייסה לנח"ל, שזה אומנם לא התקבל בברכה אצל בני המשפחה שלה, אבל מבחינתה – זה נתן לה את האפשרות לחלום. נפתחו בפניה אפיקים חדשים, היא חוותה את השירות והגדירה אותו בתור "השנים המדהימות שלי".
עם השחרור מצה"ל, היא ידעה עמוק בלב שלה שיש לה הרבה מה לתת, ולכן החליטה ללמוד בעופרה, במדרשה. במקביל ללימודים, היא עבדה בפאב בתל אביב. במהלך התקופה הזו עברה טלטלות רבות בכל השאלות שלה בדרך לחיפוש העצמי, שכללו גם שאלות לגבי התחזקות, אמונה, חיבור וחזרה לדת.
חן מגדירה את עצמה "בן אדם של קצוות", בחורה שלא מסתדרת טוב במסגרות. עוד היא מגדירה את עצמה כ"אחת שמתחילה דברים ולרוב לא מסיימת", עוברת מעבודה לעבודה, אדם שלא בדיוק מהשורה ולא ממש הולך אחרי העדר. (על אפקט העדר תוכלו לקרוא כאן)
במהלך השיחה שלנו, סיפרתי לחן על המיזם שלי – פוש אפ, על הדרך שלי התעמקתי עם חן בעיקר בשאלות שעניינו אותי. הנה כמה מהן:
איך הגעת לירושלים?
למדתי כאן תואר בבלשנות וספרות ובמקביל גם הכרתי את אלון. היה לשנינו ברור שנשארים פה. זו זכות אדירה לגור כאן.
מתי התחלת לבשל?
"כל עניין הבישול התחיל מזה שגרתי ממש בשוק (מחנה יהודה) ואירחתי המון אנשים. בתחילת הדרך המשותפת שלי עם אלון, אירחנו חברים ואחר כך אירחנו כבר קבוצות. כשחברה שלי היתה צריכה קייטרינג לברית מילה, היא שאלה אותי, וזה היה בעצם האירוע הרשמי הראשון שלנו. אחריו, העסק התפתח לא רק מפה לאוזן, אלא ממש מתוך בקשות וצרכים של מי שהיה סביבי: לקוחות, חברים, מכרים, ואנשים שפגשנו. כשאני חושבת על זה, כל מה שהייתי צריכה לעשות זה להקשיב למה שהאנשים סביבי רצו וביקשו, ולשמחתי – באופן טבעי – פשוט מילאתי אחר הבקשות שלהם, שהיו בעצם להתפתחות הטבעית של העסק שלנו, בין אם זה להתחיל לעשות סדנאות, או לכתוב ספר. הרצונות והבקשות של האנשים סביבי הסתדרו בצורה כל כך טבעית עם החלומות שלי, ששניהם פשוט זרמו יחד, מזינים אחד את השני.
איך הגעתם לתוכנית "בייק אוף"?
אלון תמיד רצה לרשום אותי ל"מאסטר שף" והאמת שממש חששתי ללכת לבד. התוכנית "בייק אוף" היא תכנית זוגית, לכן היה לי יותר קל ללכת עם אלון. הלכנו ולהפתעתנו הגמורה הגענו עד הגמר ועוד זכינו לחיזוק הזוגיות, מה שנקרא – על הדרך. בתוך תוכי ידעתי חזק מאוד שנתקבל והאמנתי בעצמי וביכולות המקצועיות שלי".
חן פותחת מסורת חדשה באמבטיה הירושלמית שלי, בה כל מרואיינ/ת עונה על כמה שאלות מעניינות במיוחד:
1. דמות שהשפיע/ה על החיים שלך: אבא שלי, כי אנחנו מאוד דומים. הוא הכח המניע שלי.
2. נתן/ה לך השראה: יורם כהן מעופרה. עבדתי אצלו ביקב והתחברתי מאוד למשפחה שלו. הוא אדם שמחובר לרצונות שלו, מגשים את החלומות שלו, לטוב ולרע. הוא השראה אמיתית בשבילי.
3. משפט שנותן לך כוח: "הכל עובר חביבי"
אז איך לסכם את המפגש שלי עם חן?
בראיון עם חן מצאתי קווי דמיון לחיים שלי, כמו הגיוס שלה לצה"ל, למרות ההתנגדות של כל המשפחה, ועדיין יש המון מקומות שאנחנו מאוד מאוד שונות. מה שחשוב הוא שכולנו רוצות להצליח! רובנו עסוקות בלחפש את הנוסחה, רצות אחרי סדנאות וכל מיני אנשים שאנחנו חושבים שפיצחו את נוסחת ההצלחה. כן! אנשים שהצליחו יכולים לעזור לנו. אבל עדיין ההצלחה שלנו תלויה רק בנו! בכמה שאנחנו מחוברות לעצמנו, בכמה שאנחנו לא מפחדות מטעויות ובכמה שאנחנו יכולות לקום מכישלונות (ואיך).
חן היא השראה ל-איך עושים דרך, מבלי תמיד לדעת תמיד לאן הולכים\ אלא פשוט לעלות על השביל וללכת, למרות כל המהמורות שבדרך.
לסיום, קבלתי מחן מתכון מיוחד בשבילכן, נראה טעים אך עדיין לא הכנתי 😉
מתנה מחן: שוק טלה בזר תבלינים ובצל עם ניוקי כוסברה מטוגן
חן: "בילדותי, בכל חג היינו קונים כבש. השוחט היה מגיע, עושה את שלו. אחריו הייתה באה סבתא שלי, אישה גבוהה ומרשימה, חרוצה מאין כמוה. היתה יושבת על דלי במרפסת, בידה צינור ומסביבה כבש מפורק. אחר כך, כשירדה השמש, היתה צולה את האוזניים על גריל ומחלקת לנו, הילדים. כשסבתא נפטרה הפסקנו לקנות כבשים שלמים, ומאז, תקופה מאד ארוכה התייחסתי אל בשר הכבש ביראה – לא הייתי מעזה להכין מנת כבש בימות השנה הרגילים. שנים אח"כ, התחלתי לבשל אצל משפחה בכפר שמריהו. הייתי מגיעה אליהם אחת לשבוע ומתקינה ארוחות ביתיות חמות לימים שיבואו. המנה הזו, נולדה שם, במטבח הגדול והמאובזר עד בלי די. היא מפנקת ומנחמת, ויש לה טעמים של מרחקים ושל געגוע."
מצרכים
1 שוק טלה קטן (בערך 1.200 קילו)
15 בצלים קטנטנים קלופים בשלמותם
2 גבעולי רוזמרין
2 גבעולי מרווה
2 גבעולי טימין
2 גבעול אורגנו (לא חובה)
פלפל גרוס
מלח גס
שמן זית
כ4 תפוחי אדמה גדולים
100 גרם קמח
1 ביצה
צרור כוסברה קצוצה
בצל ירוק קצוץ מ2 גבעולים
פירורי לחם
שמן לטיגון
אופן ההכנה
עושים לבשר עיסוי טוב טוב של פלפל גרוס, מלח גס ושמן זית, כך שכולו יהיה עטוף היטב מכל הכיוונים.
מלהיטים סיר רחב (שיכיל את אורך השוק), ומניחים בתוכו את הבשר. צולים ("סוגרים") אותו היטב מכל הכיוונים ומוסיפים פנימה את הבצלים ומנערים את הסיר כך שהם יתגלגלו ויחרכו מכל הכיוונים. מוסיפים את עשבי התיבול יחד במקום אחד. מוסיפים 2 כוסות מים וסוגרים את הסיר.
מבשלים על אש נמוכה כ3 שעות, או עד שהבצלים מתקרמלים, הרוטב מסמיך והבשר רך רך.
בינתיים מכינים את הניוקי:
אופים את תפוחי האדמה על קליפתם ובשלמותם על 250 מעלות, ללא שמן וללא מלח עד שהם מתרככים (כשעה).
מצננים טיפה אבל לא יותר מדי, ומועכים אותם היטב שלא יהיו גושים כלל.
מוסיפים פנימה את הכוסברה, הבצל הירוק, הקמח והביצה ולשים בתנועות גדולות, רק עד שהבצק אחיד. אם הוא מרגיש מעט דביק- שוטפים ידיים וכשנוגעים בו בידיים נקיות זה מסתדר.
מגלגלים את כל הבצק לרולדה אחת וחותכים למטבעות. מגלגלים כל מטבע לנחש בקוטר 1.5. חותכים את הנחש לחתיכות באורך 2 ס"מ ומגלגלים כל חתיכה בפירורי לחם.
מחממים מעט שמן במחבת ומטגנים את הניוקי כ5 דקות תוך ניעור של המחבת כך שהניוקי יתגלגלו ויטגנו מכל הצדדים.
מפוררים את הבשר, מוצאים את הבצל עם הרוטב הסמיך ומערבבים יחד עם הניוקי. מעדן. תשמעו מה אני אומרת לכם – מעדן.
למתכונים נוספים היכנסו לקבוצה של חן ואלון או לדף הפייסבוק
