לפני שנים רבות הייתה לעוזי חיטמן ז"ל תכנית טלוויזיה שנקראה "חלום עליכם" שמאוד אהבתי.
החלום שלי היה להשתתף בתכנית שלו , וכשישאלו אותי מה את רוצה להגשים אענה בהתחכמות: "להשתתף בתכנית". כזאת ילדה בעייתית הייתי…
מאז שאני זוכרת את עצמי חלמתי בהקיץ
הייתי חולמת כל היום, כל הזמן ואולי אפילו באופן אובססיבי.
הזמן הכי טוב שלי לחלומות כילדה ועד שהיה לי רכב היה במהלך נסיעות באוטובוסים.
הרבה לפני תקופת המסכים והטלפונים הסלולריים, הייתי יושבת בנסיעות הארוכות, מתבוננת באנשים היושבים מולי ובעיקר חולמת בהקיץ.
כשרציתי להוציא רישיון נהיגה, הייתה לי תחושה שכל נהג הוא מקסימום גאון,וכדי לעזור לי להתמודד מול הפחד הייתי מתבוננת מחלון האוטובוס על הנהגים בכבישים ואומרת לעצמי בלב – "טוב, אם הוא נוהג גם אני יכולה", "הוא לא נראה כזה מיוחד" מעין דמיון מודרך כדי להשקיט את החששות שלי לפני לימודי הנהיגה.
כך, מהתבוננות באחרים והשקטתי חששות, וע"י הרבה חלומות בהקיץ, כך המשכתי להתנהל במשך שנים.
כשהלכתי ללמוד אימון בסופו של דבר, הבנתי שכך קובעים יעדים, ואז, כשגיליתי את הספר "הסוד" הבנתי שאינטואיטיבית עשיתי פעולות נכונות להגשמת השאיפות שלי, ע"י חשיבה חיובית והאמונה שאני מסוגלת. הדמיון והחלומות בהקיץ עזרו לי להתגבר על החששות שלי. והגעתי למסקנה החשובה שכל החלומות יכולים להתגשם אם רק נאמין שמגיע לנו.
היום שאני כבר יותר "גדולה", החלומות שלי יותר ברורים ומוגדרים.
בתחילת דרכי כבעלת עסק עצמאי בתחום האימון היה לי חלום להיות "סלבריקה" בקרב המאמנים ומתאמנים שכאשר יבקשו המלצה על מאמנת בירושלים שכולם מסביב יכירו אותי וימליצו עלי.
בתחילת הדרך עוד הייתי מדברת על זה עם כל מי שרצה לשמוע, בשנה האחרונה הפסקתי.
לאחרונה, בשיחה עם חברה טובה היא הזכירה לי את החלום הזה.
ואז, כששאלתי את עצמי למה בעצם הפסקתי לדבר על זה, הבנתי שהשגתי את החלום בלי להרגיש.
הייתי עיוורת בלראות את זה – מרוב שאני עסוקה בעבודה ובלרצות עוד ועוד,הייתי עסוקה בלהסתכל על הצעד הבא ולהמציא את הגלגל בכל פעם מחדש – פשוט לא ראיתי שהגעתי לזה.
במקום לעצור שנייה ולהבין שהחלום התגשם! עם כל זה שהוא תמיד נראה לי גדול ובלתי אפשרי.
אני לוקחת בימים אלו חלק ב"שולחן העגול" של שלי שלו שהיא הגורו שלי בכל מה שקשור באסטרטגיה שיווקית ותוכנית עבודה. לאורך כל הדרך היא מדייקת אותי. ואין כמו סיעור מוחות בקבוצה כדי להגיע לתובנות שלא תמיד מגיעים אליהן לבד או אפילו אחת על אחת. באחד המפגשים בנות השולחן העגול אמרו לי מה הן חושבות שאני צריכה לעשות.
מבחינתן הרעיונות שהן הציעו היו חדשניים רק שמבחינתי הרגשתי שנותנים לי פטיש בראש.
צעקתי בתוך תוכי: "רגע!! הרי כבר הייתי שם, עשיתי את כל הדברים שאמרתן בעבר הלא כל כך רחוק, מה אתן מחזירות אותי אחורה?"
אז זהו, שבעצם הבנתי אחרי שהצעקה שבתוכי נחלשה, שכל מה שהן הציעו זה לא בדיוק אחורה, אלא קדימה, עם התובנות והניסיון שרכשתי לאורך השנים, והפעולות הללו יבואו מירדנה מקצועית, מדויקת יותר, אפילו אפשר לומר ירדנה אחרת. אז לגמרי הולכת על זה, ומקבלת את הרעיונות שהוצעו לי, ואיתם מתקדמת קדימה.
אז במיוחד עכשיו לקראת השנה החדשה כשכולנו יושבות ועושות חשבון נפש ומתחילת לחלום על מה אנחנו רוצות להגשים אני מזמינה אתכן לעצור שניה…
תבדקו עם עצמכן, בינכן לבין עצמכן, ואפשר גם לערב את הקרובים אליכן אם אתן מרגישות צורך – אולי אתן בעצם כבר חיות את החלום? עצרו רגע כדי ליהנות מהחיים כפי שהן כרגע, בחנו את חייכן – המקצועיים והאישיים ותראו אם החלומות שלכן בעצם כבר הוגשמו בלי ששמתן לב. נכון שאפשר תמיד לדייק להוסיף לשפר, זכרו שאם לא נדע ליהנות מהרגע, גם לא נראה את החלום כשהוא מתגשם.
לעולם אל תוותרי על חלומותיך רק תעצרי שניה להתבוננות והנאה ממה שכבר התגשם.
שתהא זו שנה טובה של הגשמת חלומות – גדולים כקטנים
