האם הרצון והבחירה שלך הם באמת שלך? על אפקט העדר

בקליניקה אני נחשפת לתופעה נפוצה, לה אני קוראת "אפקט העדר".

מכירות את הצעירים אחרי צבא שחוזרים מהטיול הארוך ונרשמים ללימודים מסוימים – או בגלל דברים ששמעו מחברים בטיול, או בגלל שהכותרת (תואר בניהול, למשל) נשמעת להם טוב?

יש את האנשים שמאז ומתמיד ידעו מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים. בשבילם, הבחירה מה ללמוד מאוד ברורה ופשוטה. לעומתם, יש את אלו שבחרו מה ללמוד כי היה צריך לבחור משהו, כי חייבים ללמוד ישר אחרי הטיול, ואז אחרי הלימודים הם נמצאים בנקודה ההתחלה של הבירור – מי אני? מה אני רוצה לעשות? האם הלימודים האלה מתאימים לי? בירורים שכאלה בשלב הזה יכולים לגרום לתסכול גדול, כי מבחינתם הם אמורים כבר לדעת – אחרי מסלול הלימודים שעברו – מה הם רוצים להיות כשיהיו "גדולים".

הדוגמא הזו מסבירה מבחינתי את אפקט העדר: כולם רצו באותו המסלול באוטומט, בלי לעצור ולבדוק מה באמת הם רוצים.

dscf1953
טיול תרמילאים, דוגמא מעולה לאפקט העדר…האם זה באמת מה שרציתם לעשות אחרי צבא?

שלא תבינו לא נכון – לדעת מה אנחנו רוצים זה לא דבר פשוט או ברור בכלל. הרצונות שלנו מושפעים מכל מיני סיבות. לפעמים אנחנו בוחרים דברים ממקום שאנחנו חושבים שרק להם אנחנו מסוגלים, כלומר – הולכים על בטוח. גם כשאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, אנחנו עדיין צריכים להבין שהרבה פעמים הרצונות שלנו מושפעים מהסביבה שלנו, ממה שהחברים, ההורים, בני הזוג רוצים שאעשה, או ממה שהאחים שלנו עשו או לא עשו, וכדומה. הרבה פעמים, הרצונות שלנו כל כך מושפעים מהסביבה שאנחנו בטוחים שהבחירה והרצון הם שלנו, כשלמעשה זה לא תמיד המצב.

אפקט העדר נכון גם לאנשים מבוגרים יותר. פגשתי לא מעט אנשים בגילאים שונים שעדיין לא יודעים מה הם רוצים לעשות עם החיים שלהם, ואז הם מפסיקים לחפש, לוקחים רצונות של אחרים ומדביקים אותם לעצמם, מה שגורם לזה שגם קריטריון ההצלחה הוא לא שלהם, אלא של מישהו אחר.

לכן, אני חושבת שכשאנחנו רוצות משהו, חשוב שנעצור רגע לבדוק אם הוא באמת רצון שלנו. נשמע פשוט? לא תמיד. יש אנשים שזה ברור להם, בעוד שאנשים אחרים ינסו ויעשו ורק אחר כך יגלו מה הרצון המדויק שלהם.

אני יכולה לספר לכן, שכאמא, מאוד רציתי שרותם בתי תלך לצבא, תיסע לחו"ל, תחזור, תלמד, תמצא עבודה, אחרי זה חתונה… אבל מה שלי היה ברור, מסתבר שלא היה ברור לה בכלל. לפני השרות הצבאי, היא בחרה ללכת למכינה  קדם צבאית – מכינת גל – שנה התנדבות ולמידה לפני הצבא ולאחר מכן גם אחרי שסיימה את השנה המשיכה לעוד חצי שנה תפקיד כ"אחות בוגרת".

%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%94-2
סדרת שטח מכינת "גל"
טיול מכינת "גל"
מחזור ג' מכינת גל

 

אחרי שנתיים של שירות היא החליטה לצאת לקורס קצינים ונשארה עוד שנתיים בקבע לשירות משמעותי ב- 8200. לאחר השחרור, היא התחילה לעבוד בחברת הייטק Liveperson. עם כל הניסיון שרכשה, היא הצטרפה אלי לפוש-אפ ובשקט ובטבעיות היא מנהלת אותי. אין הפסקות, אין שנת צהריים, ואין שיחות טלפון (פחד אלוקים).

 

עם רותם, בתי האהובה, שיצאה מהעדר ועשתה מה שטוב לה באמת

במקביל, היא חברה לקבוצת צעירים שהקימו חברה לתועלת הציבור בשם HelpApp הדרך הקלה להתנדבות ופיתחו אפליקציה בשם HelpApp (לינק להורדת האפליקציה), שמרכזת את כל התנדבויות בארץ. כל החברים העוסקים בדבר פועלים בהתנדבות ועושים עבודת קודש. בחודש הקרוב הם מוציאים משלחת התנדבותית לבית יתומים בגאנה שבאפריקה בנוסף לכל הפעילות המדהימה שהם עושים בארץ.

%d7%90%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94
הקליקו להורדת האפליקציה (לאנדרואיד)
משלחת 2016 לגאנה
משלחת 2016 לגאנה

עם כל ההבנה והחשיבות שיש לי להתנדבות, אני עדיין לא מפסיקה להתפעל מחבורה של צעירים שעושים דברים אחרים ללא תמורה, על חשבון זמנם החופשי. אבל –
זה ההבדל בין אלו שעושים מה שהם רוצים לבין אלו שלא
זה ההבדל בין תסכול והגשמה
זה ההבדל בין שמחה לעצב
זה ההבדל בין אושר לדכדוך

צוות helpapp

כהורים, אנחנו מאוד רוצים שהילדים שלנו ילכו עם העדר. זה מרגיע אותנו, עושה לנו סדר ושקט פנימי, כי כולנו תופסים את העדר כנכון ומוצלח, סוג של מתכון להצלחה. העדר נחשב לנורמלי, קל, אפשר לראות בו איפה מתחילים ואיפה הסוף.

כל מי שחורג ממסלול העדר מוציא אותנו מאיזון, ודורש מאיתנו לגייס כוחות אחרים. אולי בשיחות סלון או במפגשי חברות כולנו פתוחות ואומרות שכל אחד שונה, וכל דרך היא לגיטימית, אבל כשזה מגיע אלינו הביתה, רובנו לא רוצים להיות מוכנים, ומתקשים לקבל חריגה מאפקט העדר. גם אני בתחילת דרכה של רותם לא הבנתי למה היא לא הולכת במסלול המקובל אך היום בדיעבד אני שמחה שהיא לא הקשיבה לי וגאה בה על הדרך ומבינה שהמסלול האחר שהיא בחרה פיתח אותה למקומות שלא תמיד מגיעים אליהם במסלול המקובל ומהצד שלי כאמא למדתי שמה שחשוב זה לתמוך בדרך שלה.

 

success ahead

נמצאת בצומת בחיים? לא ברור לך מה את רוצה לעשות?

תעשי בדיקה קטנה: נגיד שאראלה ממפעל הפיס הייתה מתקשרת ואומרת לך שזכית בפרס הגדול. מה היית עושה?

תעצמי את העיניים, דמייני את הסיטואציה, ותעני לעצמך הכי בכנות וב"שלוף" לפני שאת ממשיכה לקרוא.

יש? רק עכשיו תמשיכי לקרוא.

אם התשובה המיידית שעלתה בך היא שהיית עוזבת את העבודה, הלימודים, הבעל… כנראה שאת צריכה עוד משהו בחיים.

לא תמיד יש לנו את האופציה לעזוב את המקום בו אנחנו נמצאות. החיים שלנו בנויים מעליות וירידות. תמיד היו ותמיד יהיו לנו תקופות יפות יותר ויפות פחות. לכן, עשייה שאנחנו אוהבים היא תמיד חשובה ומבורכת.

בדיקות עמוקות של רצון ובחירה אפשר לעשות כשאנחנו קרובות לאהבות שלנו, לעצמנו, כשאנחנו אותנטיות. מהמקום הנכון נולדת בנו מוטיבציה לעשייה.

נקודה חשובה אחרונה: הכל ניתן לתיקון ולדיוק. גם רצון. זה יכול להיות תהליך גדול או קטן, אבל הוא תמיד מחייב אומץ, להסתכל לעצמך "בלבן של העיניים", בלי לסגת לאחור, ובלי רחמנות.

לתרומות למשלחת וחיבור לאירגוני התנדבות נוספים בארץ

 

אז מתי מדייקים את הרצונות שלך?

מחכה לך בהרצאות, באימונים האישיים או בסדנא.

שלך,

ירדנה

22 תגובות
  1. רחלי להגיב

    בלוג מרתק במיוחד!
    נפגשתי עם הבת המדהימה והמוכשרת שלך במקסיקו, קוזומל.
    מהממתתתתת שכמותה!
    מיוחדת וייחודית!

    • ירדנה ויאטר להגיב

      היי רחלי
      התגובה הכי משמחת שיכולתי לקבל, מעבר לבלוג
      אני שמחה שכולם רואים כמה רותם שלי מדהימה , מתגעגעת הטרוף
      תהנו ותשמרו על עצמכן
      חיבוק ענק

  2. מירה מויאל להגיב

    מקסימה … כאילו את מדברת בול עליי..
    גם אני מאלה שהולכות עם ההעדר … ומצפה שהבנות שלי יעשו כמו ההעדר : ללמוד , עבודה , להתחתן.
    בזכות העבודה שלי איתך אני מבינה שזה לא צריך להיות ככה, שצריך לדעת לקבל דרך שונה, אופי שונה , וזה קשה מאוד!!!
    חשוב מאוד לעשות רק מה שאוהבים ועודה טוב לעצמך ולא לאחרים!
    היום אני נמצאת במקום אחר בזכותך❤️

  3. נועה להגיב

    קודם כל כשאני קוראת פוסט שלך אני ממש שומעת אותך מדברת אליי. דבר שני עשיתי את תרגיל אראלה עכשיו עם עצמי ואני שמחה שאני כנראה במקום הנכון. אף פעם לא הלכתי עם העדר תמיד ידעתי מה אני רוצה, אבל עכשיו אני גם מרגישה שאני במקום הנכון סוף סוף. תודה על הפוסט הזה שגרם לי להבין.

  4. שלי פדן לורבר להגיב

    גם אני ״קורבן״ של אפקט העדר, אחרי הצבא הלכתי ללמוד תואר ראשון משולב – אחד שאהבתי ואחד ״כי צריך״…..
    מזל שהיה לי השכל והתמיכה לעשות עצור לפני כמה שנים, ללכת
    ללמוד מה שבאמת ממלא אותי ולפתוח עסק לעצמי.
    זו באמת מטלה חשובה שלנו כהורים.
    תודה על פקיחת העיניים

  5. טליה להגיב

    כל כך מדוייק!! הסיפור שלי היה בול אפקט העדר. ורק לאחרונה באמת הצלחתי למצוא את השינוי הנכון לי. הבעיה לצאת מהאפקט הולכת ונהיית קשה יותר ככל שעובר הזמן.
    ויחד עם זאת, אני כבר מעכשיו כשהבן שלי בכיתה א, רואה איך אני בדיוק רוצה שיהיה עם העדר… צודקת זה מרגיע אבל איזה כיף זה לדעת לתת לילדים שלנו את מרחב הבחירה מבלי ללחוץ עליהם להיות כמו כולם!! טוב אני אעבוד על זה :) תודה ירדנה את מעולה.

  6. לינוי להגיב

    זה ממש ככה!! דייקת את זה טוב כל כך.זוכרת את עצמי בצמתים חשובות בחיים. והרבה פעמים אפקט העדר מנצח. כל הכבוד. מרגש. נתת נקודת מבט אחרת ומנצחת. אלופה

  7. נועה להגיב

    כל כך נכון מ-ד-ה-י-ם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  8. סיגל מולקנדוב להגיב

    מה שנכון נכון. אני רק השנה בגילי המופלג התחלתי לנתחבר למה שאני באמת רוצה כאילו שהקורס של יונית פתח אצלי איזה סכר, ממנו עברתי לקורס נגרות ובתכנון קורס צביעת רהיטים. ולאט לאט מצמצמת את מה שאני לא אוהבת שנעשה בכיקר בגלל אפקע העדר. וכל הכבוד לרותם שנשכילה בגיל כה צעיר להתחבר לעצמה.

  9. הדר להגיב

    מתחברת לכל מילה שלך ירדנה! אצלי התחלתי ללכת עם העדר ואיפושהוא בגיל 20 הבנתי שאני צריכה לצאת ממנו כדי להגשים באמת את הרצונות והשאיפות שלי. לפעמים הוא משך אותי בחזרה פנימה (כמו בהריון הראשון שעברתי למודיעין כמו כל החברות שלי וכי זה מה שהיה מצופה ממני) אבל מהר מאוד אני יודעת לצאת ממנו שוב, להקשיב לעצמי וללכת בדרך שלי (וככה אחרי שנה וחצי עברנו לרמת גן)
    תודה ירדנה על דיוק וכתיבה מקסימה כרגיל

  10. קובי להגיב

    כתבת ממש יפה מאוד מתחבר לזה

השארת תגובה