לאישה – האוניברסיטה שלי

צילום: רותם ויאטר
מי אמר שצריך תואר כדי ללמוד ולהשכיל כל הזמן?

תמיד היה לי עניין עם זה שאין לי תואר ראשון.
התביישתי והתכווצתי ליד אנשים שיש להם תואר.
חשבתי שהם יותר חכמים, נבונים, מוצלחים ואפילו יותר יפים ורזים (כל דבר התקשר אצלי לזה שיש להם תואר).
אז היום אני עושה משהו שלא פשוט לי וכותבת בראש מורם: "אין לי תואר!"
אני שמה את זה על השולחן ומרגישה נורמלית, נבונה, חכמה ומוצלחת.
אין לי תואר לא כי אני לא יכולה…בשביל להרגיע את הפינה הזאת אצלי בראש, הלכתי ללמוד שני קורסים באוניברסיטה הפתוחה והצלחתי בהם. אז את הפינה של ה"לא מסוגלת" סגרתי.
היום בהסתכלות לאחור, אני מבינה שלימודי תואר ראשון זה לא דבר שהיה חשוב עבורי.
לא מצאתי תחום מוגדר שיעניין אותי ובטח שלא התחברתי לשיטת הלימוד הקונבנציונאלית, שזכורה לי לא בדיוק לטובה.

במשבר גיל ה- 40 שלי, הגעתי לחוסר סיפוק ומשמעות בבית ובעבודה כעובדת מדינה. כולם מסביב הציעו לי ללכת ללמוד תואר (בטענה שזה יהיה על חשבון המשרד- גם לא צריך לשלם על הלימודים וזה גם מקנה לי יום חופש מהעבודה).
זאת ללא ספק נוסחה מעולה לצאת משיגרה ושחיקה בעבודה בשירות המדינה (ובהחלט מגיע שאפו ענק על כך שהמדינה מעודדת ומאפשרת את זה) – העובדים נהנים, פוגשים חברים חדשים, חוזרים לספסל הלימודים וכך תחושת הסיפוק מתעצמת יחד עם העשרה וחידוד המחשבה ובסוף המסע מוענק תואר שעוזר להתקדם בעבודה בשירות המדינה ומקום העבודה מקבל עובדים מסופקים ואף טובים יותר.

אהבתי את הרעיון לצאת מהמשרד, רק היה לי ברור שאני אלך ללמוד רק מה שאני אוהבת. אז בהתחלה התחלתי ללמוד איפור. מאוד נהניתי רק שזה לא הספיק ולא נתן לי מענה לחוסר שקט.
שמעתי על לימודי אימון דרך חברתי הילה מאור, שאמרה לי: "ירדנה זה מתאים לך! זאת בדיוק את". לא ידעתי על זה הרבה, אבל הנושא עניין אותי והחלטתי לבדוק אותו.
התחלתי ללמוד שלב ראשון בקאוצ'ינג – והמשכתי לשלב נוסף של התמחות באימון. (להתקבל לשם היה מסלול מיונים כמו לכוכב נולד, אבל זה כבר לפוסט אחר…).
לשמחתי התקבלתי. בתחילת ההתמחות, נשאלה שאלה מסוימת על ידי המנחה ואני עניתי בפשטות הטבעית שלי.
המנחה "עפה עלי" ובהתלהבות ואמרה: "תנו לה בבקשה מפתח לחדר שתתחיל לאמן".
אני זוכרת שהייתי בהלם ולא הבנתי מה מיוחד במה שאמרתי ואיך כולם לא יודעים את זה. ואפילו נלחצתי שלא יחשבו שאני חכמה, כי זה יצא לי בטעות.
פחדתי מאוד מההתלהבות מסביב, הרי איך זה יכול להיות, אני לא למדתי, אין לי תואר! (דרך אגב, אני חווה תחושה דומה עכשיו עם הבלוג, אני חווה כל כך הרבה פרגונים ותגובות חמות על כל פוסט שאני כותבת, אבל מה יקרה הכל בא לי בטעות ותכף ייגמרו לי הרעיונות?!)
במהלך הסדנה, התחושות הללו רק הלכו והתגברו. כל פעם שאמרתי משהו, קיבלתי תגובות חיוביות. היה לי ברור שזה זמני ומקרי וזה בטח משהו שתכף יעבור מעצמו.
לקח לי הרבה זמן לקשר ולהבין שגם אני יודעת ולפעמים אפילו יותר מנשים או אנשים אחרים בעלי תואר כזה או אחר. או אולי חס וחלילה "אני מוצלחת וחכמה".
לקח זמן ותהליך ארוך שכלל גם לא מעט בכי, ובו גישרתי על הפער בין איך שרואים אותי לאיך שאני מרגישה עם עצמי.
לקח לי זמן לתת אמון בעצמי שגם אני יכולה, לפחות כמו אלה עם התעודה.
במהלך לימודי האימון הייתי בין המצטיינות. הסיבה די פשוטה, סוף סוף למדתי משהו שאהבתי והיה לי חיבור מהבטן, מהלב, מהנשמה. ולכן הלכתי והתמחיתי בכל נושא האימון: אימון אישי ,אימון זוגי, אימון בני נוער, הפרעות אכילה, אימון יצרתי, אימון רוחני.
המטרה – להיות הכי טובה במה שאני עושה.
כשהתחלתי לחשוב עם עצמי מאיפה הידע שיש לי, הבנתי שיש סיכוי טוב שאולי נולדתי "זקנה".
גדלתי עם אימא שהייתה מודל עבורי, והיה עוד משהו שהוא שלי ורק שלי וזאת האהבה שלי לשבועון "לאישה", עוד מילדות. או כמו שאני קוראת לו "ד"ר לאישה".

ד"ר לאישה
ד"ר לאישה

מגיל צעיר פשוט הייתי מכורה לעיתון הזה. אני זוכרת שהיית רואה אצל אחיות או גיסות שלי את השבועון ותמיד הייתי מבקשת להשאיל מהן אותו. אני גם זוכרת שבאחד הביקורים במרפאת שיניים לקחתי "בלי רשות" את אחד העיתונים שהיו מונחים שם… (חלילה לא גנבתי)…
כשהייתי קטנה הייתי מחפשת למי יש עיתוני לאישה ישנים ….כולם היו תמיד אומרים לי: "מה יש לך מהעיתון הזה, אין מה לקרוא בו".
לא הצלחתי להבין איך לא מעניין אותם לקרוא וללמוד מהחיים של אחרים? למה הם מזלזלים בזה? לי היה ברור שאני לומדת על "אנשים" ועל ה"חיים".
ה"לאישה" היה ממש חומר לימוד עבורי, קראתי את העיתון כמו תנ"ך. כל סיפור שהיה כתוב הייתי מנתחת אותו לעצמי, "איך הוא הגיע למצב הזה?", "מה גרם לו לקום ולשנות ולעשות מעשה?", "כמה פעמים הוא נכשל?", "איזה דרך הוא עשה?"
זה היה עבורי ניתוח והבנה בשלל נושאים – מערכות יחסים, התמודדויות עם משברים, למידה של דרכים אפשריות להצלחה, וכמובן נתן לי כוח וחיזק לי את האמונה, שגם אני יכולה להצליח כמו כל סיפור שקראתי.

ד"ר לאישה - בית הספר שלי
ד"ר לאישה – בית הספר שלי. ההשראה לתמונה מקרין גורן

אחד המדורים שאהבתי במיוחד, שייך למנחה שלי והמורה הרוחנית שלי (היא בטח לא יודעת את זה) , זה היה טור קטן בסוף העיתון –"אימון לחיים" / ד"ר צביה גרנות.

אימון לחיים - ד"ר צביה גרנות
אימון לחיים – ד"ר צביה גרנות

אחרי מפגש אימון שהנושא היה מערכות יחסים עם הגרוש והמלחמה על המזונות שלחתי למאומנת שלי את שיעור 346 : אז מה שלום הביטחון העצמי שלכם? במפגש שלאחר מכן שאלתי אותה אם היא קראה , אמרה שכן רק לא הבינה למה שלחתי לה את זה בכלל, למרות שהיה שם משפט " הצורך שלנו להילחם על הצדק שלנו לא מראה שדעותינו נכונות יותר, הוא רק מראה שהביטחון העצמי שלנו נמוך יותר" – ולא היה יותר רלוונטי ממנו למפגש האימון המדובר.

אז מה שלום הביטחון העצמי שלכם?
אז מה שלום הביטחון העצמי שלכם?

המאמר הזה פתח לנו מפגשים מדהימים שבהם ניתחנו סיטואציות מכיוון אחר והגענו לתובנות שקידמו את התהליך.
אין ספק שהיום, בעידן המודרני, אפשר ללמוד הרבה מהמדיה: יש את הרב google, יש את פרופסור TED ויש את ד"ר לאישה, חומרי הלימוד שלי…..וכמובן הרבה ספרים נכתבו, ובתחום האימון לבד יש אינספור הרצאות מעניינות – אנחנו מוצפים בידע!
העניין מבורך מאוד, רק כמו שזה מבורך הוא גם הקללה שלנו, הרבה פעמים אנחנו מבינים את ההיגיון של נושא ואפילו מדברים על זה בחוכמה וכמובן מייעצים לאחרים.
אחד האתגרים שעומדים בפנינו הוא בחינת הפער בין מה שאנחנו יודעים, אומרים, מבינים, מדברים או מייעצים, לבין מה שאנחנו מיישמים באמת בחיים הפרטים שלנו.
אני מזמינה כל אחת לעצור לשנייה ולהסתכל לעצמה בלבן של העיניים – בחרו נושא אחד שקרוב לליבכן ובדקו – מה הפער בין מה שאתן אומרות לבין מה שאתן עושות. והפעם – נסו לעשות עם הנושא הזה משהו אחר, שונה, שהוא לאו דווקא חדש עבורכן, אבל אולי ממזמן לא התנסיתן בו. תופתעו לגלות אילו פתרונות היו מונחים כל הזמן מתחת לאפכן.
אז פנו לד"ר שלכם, מי שהוא לא יהיה, ולמדו כבר היום, משהו אחד חדש.
שלכן (וגם שלכם)
ירדנה

אני מתרגשת לשתף אתכן שסדנאות push up לחיים יוצאות כעת בפריסה ארצית: רחובות, רמת גן, ירושלים
בואו להירשם בלינק>> (מיקומים מתעדכנים כל הזמן)

לקבלת טעימה מהסדנאות, בואו לפגוש אותי בהרצאת המבוא – "דברים שלמדתי מהנשים בחיי":

9/8/16 – בית קפה "זריפה", ירושלים 

אזלו הכרטיסים!

17/8/16 רמת גן 

אזלו הכרטיסים!

15/9/16 – הוד השרון

לפרטים והרשמה

  • כל התמונות בפוסט צולמו על ידי בתי, רותם ויאטר המוכשרת
40 תגובות
  1. רלי להגיב

    וואו את נהדרת!

  2. ליאת בלזר להגיב

    וואווו…אין לי הרבה מה להוסיף על כל הנאמר כאן.
    אני חושבת שאנחנו מגיעות לשלב מסוים בחיינו (סביב 40) בו הבגרות מאפשרת לנו לקבל יותר את עצמינו כפי שאנו ויותר משחררת אותנו מסטיגמות.
    שמחה שמצאת לך את הנישה שלך.נראה שזה יושב עלייך בול!
    והחיוך שלך? נפלא!! תאמני אותי לחייך ככה..

    • Buddy להגיב

      Pragati This list is very good, but as I know most of the people still use Google as the first preference then only yahoo and Bing comes to the Que. Re_g_dsr_____a____

  3. טליה להגיב

    אין עליך ירדנה!! פוסט אדיר. בדיוק כמוך. ❤

  4. ליאת להגיב

    אהבתי מאד. אחלה פוסט אמליץ לאחותי לקרוא.

    • asthma להגיב

      Morfar som var trogen C-väljare på Fälldins tid skulle snurra i sin grav om han visste att Centern har förvandlats till nyliberala kamikaze-piloter runt Stureplan. De C-företrädare som motsätter sig detta vansinne men ändå stannar i partiet borde fyllas av skamkänslor när de ser sig i spegeln.

  5. ענת להגיב

    פוסט מקסים ! נגעת בנקודה חשובה לכל אחד יש משהו שיש לכולם ורק לו חסר

    • pkw vergleich benzin diesel להגיב

      Un paiement recu de la part de hivingmerci !!HIVING vient de vous envoyer €10,00 EUR Numéro de transaction : 60L86485LN3939148 Bonjour Marie,Bonne nouvelle : HIVING vient de vous envoyer €10,00 EUR.Remarque de l’expéditeur HIVING :Bonjour Marie, Votre demande de conversion de 800 points Hiving a bien été validée. Nous vous confirmons le virement de 10 euros sur votre compte Paypal. Bien cordialement, l’équipe Hiving. Pour toutes questions, nous contacter par mail : VA:F [1.9.20_1166]please wait…(1 vote cast)VA:F [1.9.20_1166](from 0 votes)

      • Etta להגיב

        Hej Ca,n1ioerl000 mange gange tak for din skønne kommentar, og hvor er det bare skønt du vil være fast læser. Altid rart med en ny Bliver helt sikkert fast læser hos dig. Samme på bloglovin og så deler jeg den på min blog Så får jeg 3 lodder ! <3

  6. רותם להגיב

    אין עלייך אמא!!

  7. יהודית בן זקרי להגיב

    כרגיל עוד כתבה מקסימה שאין מי שלא נוגעת בו

  8. שלי פדן לורבר להגיב

    ממרומי שנותיי אני חושבת שהלחץ הזה להשיג תואר ראשון פורמלי כל כך מיותר ומערפל לאנשים את המהות האמיתית שלהם, מכריח אותם להיכנס לתבנית. הכי חשוב שאת נמצאת במקום המדויק לך. שאפו על החשיפה.

  9. יהודית בן זקרי להגיב

    כרגיל עוד כתבה בה בדרכך מקסימה אין ובטוח שאין מי שלא נוגעת בו

  10. שלי לואיס להגיב

    פוסט מעניין ירדנה! אהבתי את הדוקטור והפרופ' והכל, מלכה את, או בעצם דוקטור :) ובכלל כל אישה היא דוקטור, דוקטור לנשיות :) וגם- חשוב לא רק מה קוראים אלא איך, ואת קראת לאישה עם המון סקרנות ופתיחות. והכי כיף – בסוף "פנו לדוקטור שלכםן", מסר אוניברסלי מהסיפור האישי שלך

  11. חמוטל להגיב

    איזה כיף לקרוא אותך ואת ההתנסויות שלך, והתובנות שלך כל פעם מחדש…
    לכל אחת יש את 'הדבר הזה' שבגללו היא מרגישה פחות (זה יכול להיות תואר, או משקל, או מצב משפחתי, או צבע עור… בעצם כל דבר). צריך הרבה אומץ כדי להסתכל לדבר הזה בעיניים ולהגיד לו לזוז הצידה כי הוא מסתיר. עשית דרך מדהימה ואת מלאה בידע ותבונה ורגישות כדי לעזור לאחרות לעשות את הדרך…
    פוסט נהדר. וגם את…

  12. אילנה להגיב

    ירדנה
    פוסט מלא השראה מככ הרבה בחינות:
    על התובנות הנפלאות שלך, הרגישות והרגש לגבי התואר וכמו אצל כל אחד מאיתנו לדבי החוסר שלו, על האוצץ החזון והשאיפות שלך.
    והכי הכי על זה שאת מי שאת. זה כל מה שנפלא, שאין עוד כמוך.
    אל תתני לאנשים חלשים לבלבל אותך, תואר זה לא ערובה לכלום ולשום דבר.
    מזכיר לי שראיתי בצעירותי תוגנית עם אופקה ווינפרי שבו היא אירחה מיליונרים ושאלה מה הסןד הצלחה שלהם וכל אחד מהם ענה שפשוט לעסוק במה שאוהבים ולהיות בו הכי טוב שאפשר.
    נראה שהצלחת ?

  13. אורית ארגמן פדידא להגיב

    פוסט מדליק, קליל כאילו…וכל כך עמוק. יש כל כך הרבה מה ללמוד ממך. נהדרת את ו"הלאישה" שלך (גם אני קוראת מדי שבוע, אבל קונה לעצמי…)

  14. אסנת פוקס להגיב

    את מהממת, תמירה, נאה, נעימת הליכות ומרתקת, מוכשרת, חברותית, אי אפשר להישאר אדיש/ה אלייך.
    פוסט טבעי, כנה ואמתי . תעודה היא בסופו של דבר – רק נייר.
    שמחה בשבילך שמצאת את מקומך ודרכך. השכלת להכניס את התמונות הנכונות
    את בדרך הנכונה להצלחה גדולה

  15. שלי שלו להגיב

    ירדנוש, את משהו!
    מדהים כמה קל לנו להסתכל על מה שאין לנו ולא על מה שיש.
    אני מכירה עשרות אנשים עם תואר אבל בלי מחשבה עצמאית אחת (ובטח לא עם בלוג)
    ובדיוק כמוך- אני מאמינה שאפשר ללמוד מכל מקום/ דבר /עיתון
    איזה יופי זה להגיד שלמדת על אנשים ועל החיים דרך לאישה. יותר מזה לא צריך. באמת.
    והתמונה על גליונות "לאישה"- מדהימה!! הייתי שולחת להם לינק.
    נשיקות

  16. מיה שגיב סלומון להגיב

    יקירה, מי שנולדת עם אינטליגנציה רגשית טובה ואינטואיציה מפותחת לא צריכה תעודות כדי להצליח! אני שמחה שהבנת את זה ואת גאה בעצמך כי יש לך על מה (; וכל הכבוד גם לבתך!

  17. הגר אשחר ניר להגיב

    ירדנוש את מהממת. עם תואר בלי תואר. את אישיות כובשת ויש לך מלא מה לומר וכשהמילים יוצאות לטייל האוזניים מתרוממות להקשיב. כך אני מרגישה מאז הכרותינו הקצרה. הפוסט נפלא והתמונות משגעות. את נהדרת. תמשיכי. רק תמשיכי :)

  18. מינה להגיב

    ירדנוש איזה כיף שקבענו לנו קפה. את פשוט גדולה מהחיים. את ״לאישה״ מהלכת על 2. פוסט נפלא נפלא. והויזואלים כל כך מדוייקים ומחזקים בצורה הנכונה את הכתוב במקום לחזור עליהם כאיור. תענוג. נשיקות

  19. נועה להגיב

    ירדנה!!!!!! איזו מעולה את ! עם תואר, בלי תואר את אחת ויחידה.

  20. דנה סתוי להגיב

    ירדנה, כיף לקרוא אותך, את מגניבה אמיתית, מביאה תובנות בגובה העינים בלי פוזה ועם הרבה אמת…אהבתי.

  21. ענבל שראל להגיב

    אוהבת אותך ?. עדיין חברות??!

    • http://www./ להגיב

      D:n Jumalharhasta ja Uayyaa abu-Hannan Nurinkurin-kirjoista löytyy tään päivän Israelilaista rotuoppia: Verensekoitusta estämään pyrkivät naimislait ja lasten aineessa arabeja saatetaan haukkua saastaisiksi.. (kielenkäyttö kuin natseilla). Raamattu varmaan tukee..

  22. אפרת הלר להגיב

    ירדנה!!! יא ממזרה… פוסט משגע
    בתור נכדה של סבתא שהיה לה בבית
    לאישה קבוע (כן,כן,בבני ברק) אני זוכרת את העיתון הזה מצוין. והכנות שלך היתה במקום וממש אהבתי את המסר ואת הסוף של הפוסט. והתמונה שאת שוכבת על מלאן עיתוני לאישה הוא לא פחות מגאוני. את מבריקה (בלי תואר???) משהו פשוט משהו

  23. דנה להגיב

    ללמוד הכוונה((;

  24. דנה להגיב

    כך כך אוהבת את הכנות שלך ואת העדר ה׳פלצנות׳..
    מודל כבר אמרתי?!
    נהדרת שאת
    יש והרבה מה לחמוד!

  25. אביטל אנגל צלמת להגיב

    את לא נולדת זקנה, את פשוט נולדת עם המון ידע והוא היה אצור בתוכך שנים רבות ועכשיו סוף סוף כשאת יודעת מי את ומה את שווה, את נותנת לידע הזה לפרוץ ממך החוצה ולעטוף כל אחת מאיתנו באהבה, בהבנה והכוונה. את אישה נדירה ירדנה בחיי! ואני אוהבת אותך

    • unlimited coins hack on slotomania להגיב

      Geweldige post,echt genieten en dat met een van mijn favoriete dieren de varkentjes en de ezels geweldig,wij hopen dit jaar toch wel weer een jong damhertje te krijgen,vorig jaar is het hertje na een week overleden,het was helaas niet levensvatbaar genoeg en,verder denk ik niet dat er meer jong grut geboren zal worden,….fijne zondag,xxx.

  26. יפעת להגיב

    ירדנוש אהובה תמיד אמרתי שתואר כולם יכולים ללמוד ולהוציא תעודה ידע אמיתי על החיים וגישה נדירה כמו שלך יש רק למעטי מעטים ואת נשמה שלי בורכת.
    אוהבת אותך המון המון המון גם בלי תואר.

  27. מלי לבנשטיין מנשה להגיב

    ירדנוש !
    כמה חכמה את, תמיד היית. בלי ועם תואר או פרופסורה !
    תואר לא משקף כלום בטח לא לב ונשמה ולך יש מזה בשפע, את מקור השראה בשבילי גם אני בדיוק כמוך כרגע ״במשבר גיל ה 40״ ודווקא בנקודה שאני יכןלה להיות כל מה שאני רוצה אני כבר לא כל כך יודעת בכלל מי אני ומה אני אוהבת.
    כיף לקרוא ולדעת שזה מסתדר, שכל אחד מוצא את מקומו ואת מצאת ובגדול כל הכבוד לך אני באמת לומדת ממך ועלייך כל פעם קצת יותר. תודה

  28. יונית להגיב

    ברור שיהיו לך חם של פוסטים בבלוג, כי יש לך.מלא מה לאמר וללמד אותנו. וזה לא קשור לשום תואר או דיפלומה זה קשור להקשבה. נשיקות

השארת תגובה